גמרא
פירוש
פרק א – הכל חייבין
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
תוס׳ בד״ה הכל חייבין בראייה כו׳ סד״א נילף ראיה ראיה מהקהל כו׳ עכ״ל כצ״ל:
בד״ה איזהו קטן כו׳ ורש״י פי׳ דאיזהו קטן לא קאי לראייה בראיית קרבן כו׳ עכ״ל בפרש״י שלפנינו לא פי׳ כלום גבי איזהו קטן אבל הנראה ממה שפרש״י ברישא הכל חייבין בראייה דהיינו ראיית פנים היינו משום דהסיפא איזהו קטן כו׳ משמע דבקטן דאיירי ביה קאמר אלמא בראיית פנים איירי שאינו יכול לילך לשם כמ״ש התוס׳ לעיל וק״ל: בד״ה יראה יראה כדרך שבא לראות פרש״י כדרך שבא הקב״ה לראותך דהיינו בב׳ עיניו אף הוא בא ליראות בב׳ עיניך כו׳ עכ״ל וכצ״ל וביאור דבריהם דלפרש״י בין יראה בחיר״ק שהוא המסורת ובין יראה בציר״ה שהוא המקרא תרוייהו קאי אהקב״ה דיראה בחיר״ק שהוא המסורת אתפרש שהאדון בא לראותך ויראה בציר״ה שהוא המקרא מתפרש שהקב״ה בא ליראות מן האדם ואהא כתבו דלא יתכן לר״ת משום דלא שייך ביאה גבי שכינה כו׳ ובתוס׳ פ״ק דסנהדרין ביארו דבריהם בהאי לישנא דלא שייך ביאה גבי שכינה שהיא תמיד בבית המקדש וכתבו הכא ועוד דדריש המסורת קודם כו׳ ר״ל דהא ודאי דהכא המקרא עיקר כיון דלא שינה המקרא מהמסורת ומאן דפליג עליה דיוחנן בן דהבאי לא דריש המקרא שהוא עיקר כדאיתא בהדיא בפרק קמא דסנהדרין וא״כ כיון דהמקרא עיקר לא ה״ל למדרש המסורת קודם ולמתלי ביה המקרא שהוא עיקר אדרבה המקרא הוה ליה למדרש קודם ולמתלי ביה המסורת שהוא טפל לו וע״כ גרס ר״ת יראה יראה כו׳ ותרוייהו קאי על האדם והמסורת תלה במקרא שהוא עיקר ודריש הכי יראה בציר״ה שהוא המקרא שאדם בא להתראות לפני המקום בב׳ עיניו של מקום אף יראה שהוא המסורת שהאדם בא לראות המקום בב׳ עיניו וכמו שפירשנו דברי רש״י כאן לפי התוספות בשמעתין כך פירש מהרש״ל דברי רש״י בפ״ק דסנהדרין ע״ש אבל התוס׳ שכתבו שם לפרש״י קאי יראה אקב״ה וקאי יראה אזכורך כו׳ עכ״ל צ״ע ושם נפרש בעז״ה וק״ל: בא״ד ולא דמי לעובד ועבד דדרשינהו תרווייהו מקרא ומסורת דהכא כי הדדי נינהו אבל התם כל חדא כו׳ עכ״ל כצ״ל והוא מימרא דר״ל בפרק ד׳ מיתות מ״ד עובד אדמתו כו׳ אם ישים עצמו כעבד לאדמה ישבע לחם כו׳ או שהוא ההיא דפ׳ כל שעה אמר רב פפא השתא דכתיב עבד וקרינא עובד כו׳ ואיך שיהיה משמע להו דהנהו אמוראי אמרי למלתייהו אליבא דכ״ע אפילו למאן דלא דריש הכא גבי יראה אלא המקרא ואהא קאמרי דלא דמי דהכא ודאי פליגי רבנן כדקאמר ודלא כי האי תנא כיון דכי הדדי נינהו ולא שני המקרא ממסורת לית לן למדרש אלא המקרא כדאיתא בהדיא פ״ק דסנהדרין אבל התם גבי עובד ועבד כל חדא חלוק מחבירו דשני המקרא ממסורת דהמקרא עובד בוי״ו והמסורת עבד בלא וי״ו ולהכי כ״ע מודו התם דאית לן למדרש גם המסורת ודו״ק:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
בד״ה איזהו קטן כו׳ ורש״י פי׳ דאיזהו קטן לא קאי לראייה בראיית קרבן כו׳ עכ״ל בפרש״י שלפנינו לא פי׳ כלום גבי איזהו קטן אבל הנראה ממה שפרש״י ברישא הכל חייבין בראייה דהיינו ראיית פנים היינו משום דהסיפא איזהו קטן כו׳ משמע דבקטן דאיירי ביה קאמר אלמא בראיית פנים איירי שאינו יכול לילך לשם כמ״ש התוס׳ לעיל וק״ל: בד״ה יראה יראה כדרך שבא לראות פרש״י כדרך שבא הקב״ה לראותך דהיינו בב׳ עיניו אף הוא בא ליראות בב׳ עיניך כו׳ עכ״ל וכצ״ל וביאור דבריהם דלפרש״י בין יראה בחיר״ק שהוא המסורת ובין יראה בציר״ה שהוא המקרא תרוייהו קאי אהקב״ה דיראה בחיר״ק שהוא המסורת אתפרש שהאדון בא לראותך ויראה בציר״ה שהוא המקרא מתפרש שהקב״ה בא ליראות מן האדם ואהא כתבו דלא יתכן לר״ת משום דלא שייך ביאה גבי שכינה כו׳ ובתוס׳ פ״ק דסנהדרין ביארו דבריהם בהאי לישנא דלא שייך ביאה גבי שכינה שהיא תמיד בבית המקדש וכתבו הכא ועוד דדריש המסורת קודם כו׳ ר״ל דהא ודאי דהכא המקרא עיקר כיון דלא שינה המקרא מהמסורת ומאן דפליג עליה דיוחנן בן דהבאי לא דריש המקרא שהוא עיקר כדאיתא בהדיא בפרק קמא דסנהדרין וא״כ כיון דהמקרא עיקר לא ה״ל למדרש המסורת קודם ולמתלי ביה המקרא שהוא עיקר אדרבה המקרא הוה ליה למדרש קודם ולמתלי ביה המסורת שהוא טפל לו וע״כ גרס ר״ת יראה יראה כו׳ ותרוייהו קאי על האדם והמסורת תלה במקרא שהוא עיקר ודריש הכי יראה בציר״ה שהוא המקרא שאדם בא להתראות לפני המקום בב׳ עיניו של מקום אף יראה שהוא המסורת שהאדם בא לראות המקום בב׳ עיניו וכמו שפירשנו דברי רש״י כאן לפי התוספות בשמעתין כך פירש מהרש״ל דברי רש״י בפ״ק דסנהדרין ע״ש אבל התוס׳ שכתבו שם לפרש״י קאי יראה אקב״ה וקאי יראה אזכורך כו׳ עכ״ל צ״ע ושם נפרש בעז״ה וק״ל: בא״ד ולא דמי לעובד ועבד דדרשינהו תרווייהו מקרא ומסורת דהכא כי הדדי נינהו אבל התם כל חדא כו׳ עכ״ל כצ״ל והוא מימרא דר״ל בפרק ד׳ מיתות מ״ד עובד אדמתו כו׳ אם ישים עצמו כעבד לאדמה ישבע לחם כו׳ או שהוא ההיא דפ׳ כל שעה אמר רב פפא השתא דכתיב עבד וקרינא עובד כו׳ ואיך שיהיה משמע להו דהנהו אמוראי אמרי למלתייהו אליבא דכ״ע אפילו למאן דלא דריש הכא גבי יראה אלא המקרא ואהא קאמרי דלא דמי דהכא ודאי פליגי רבנן כדקאמר ודלא כי האי תנא כיון דכי הדדי נינהו ולא שני המקרא ממסורת לית לן למדרש אלא המקרא כדאיתא בהדיא פ״ק דסנהדרין אבל התם גבי עובד ועבד כל חדא חלוק מחבירו דשני המקרא ממסורת דהמקרא עובד בוי״ו והמסורת עבד בלא וי״ו ולהכי כ״ע מודו התם דאית לן למדרש גם המסורת ודו״ק:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush